מ: "מה קרה כשהלכנו על הירח"
י: "מה קרה כשהלכנו על הירח"
י: "כשהלכנו על הירח אשה אחת אהובה חלתה מאוד מאוד. באנו וטיפלנו בה ודאגנו לה ואהבנו אותה כמיטב יכולתנו, אבל הנשמה שלה החליטה שזה זמן לחזור הביתה והמצב הפיזי שלה הלך והידרדר. היינו שם כשהיא נשמה את נשימותיה האחרונות. ראינו אותה שולחת חוטי זהב לאנשים שיקרים לה. ידענו שזה לא הסוף, שהיא רק ממשיכה הלאה. אבל זה כאב מאוד והיינו עצובים כל כך."
י: "מה קרה כשהלכנו על הירח"
מ: "נסעתי הלוך ושוב, הלוך ושוב, כמעט שעתיים לכל כיוון. רציתי להיות ביחד בזמן הזה. היה לנו במרכז בית, דברים, אנשים, חתולים. אחרי חודשיים הבנו שאי אפשר עם הבין לבין יותר. צריך לבחור במשהו. בחרנו בשינוי עוד הרבה לפני והנה הגיע השינוי הגדול והמטלטל. המשאית הגיעה עם כל הדברים. היא תמיד דאגה להכול ולכולם וכך היה גם הפעם. ביום למחרת המעבר, עמדנו לידה ואמרנו שלום. היא נפרדה בגוף אבל נמצאת בכל מקום. מרחוק אני רואה אותה רוכבת באופניים אל המשרד ומשם לגן הילדים. אני רואה אותה לפעמים ליד המכבסה ובין הבתים. היא שומרת עליך אהובה שלי. אמרת לי שאת חשה את האהבה שלה מתפרסת רחב, רחב, אל כולכם ולכל הכיוונים."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה