י.: "מה קרה כשהלכנו על הירח?"
מ.: "בוקר. אני קוטפת מהעצים ומבין העלים. אני מקרבת לאף ומריחה עליהם את האדמה הרטובה מהגשם. הידיים מרגישות מים. אני רואה תמונות, קטע משיחה אבל לא ממש קשובה. אני שוטפת אותם מתחת למים הזורמים מעל הידיים. הם נחתכים. הם בקערה מחכים לאש שמחממת את המתכת. הם יושבים בתוך הזכוכית הקרה. הם היו שלמים, חתכתי ובעוד רגע יהפכו מקרים לחמים, מקשים לרכים. ריח חדש ממלא את החדר. הידיים כבר חמות. הסיר כבר מוכן. הם נכנסים, נטחנים, נבלעים, מתחממים שוב, מתרסקים, נוזליים, מוצקים, משנים צבעים ועוברים במעברים אל מקומות בלתי נראים.
הגשם שוב יורד.
עלים חדשים בוקעים.
אני מחכה.
הם שוב מוכנים."מ.: "מה קרה כשהלכנו על הירח?"
י.: "מה השעה?
מ.: "9:35"
י.: אני עוד רגע קמה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה